פול סזאן ויפן-חלק א'

פול סזאן (‏Cézanne‏) 1906-1839 נולד באיי און פרובאנס והיה מאבות הציור המודרני. תחילה ‏סגנונו שאב מהאיפרסיוניזם, אך עד מהרה נטש סגנון זה ובנה לעצמו סגנון המתאים לו. במאמר זה ‏תוצג סדרת העבודות "הר סיינט ויקטואר" של ‏סזאן אמנותו מול אמנות הדפסי הדיו היפנים ולצד הקבלות באמנות היפנית, כשבמרכז עבודתו של האמן היפני, קטסושיקה הוקוסאי (‏Hokusai‏) ‏עם סדרת הדפסיו "שלושים ושישה מראות הר פוג'י". ‏
סזאן לא הסתיר את הסתייגותו מהאמנות היפנית, שלטענתו הייתה שטוחה כמו פוסטר, אך למרות הסתייגותו הוא כן היה מודע אל אמנות זו וככל הנראה גם הושפע ממנה כמו רוב האמנים הצרפתים ואנשי הרוח בני תקופתו, כגון רנואר (Renoir), דגה (Degas), ואן גוך (van- Gogh) ורבים נוספים.

היאפוניזם בצרפת:‏
היאפוניזם הינו הביטוי לסגנון החדש שנכנס למערב ובעיקר לצרפת. מושג זה הוטבע על ידי המבקר, האספן ויצרן ההדפסים הצרפתי, פיליפ ברטי ‏‎(Burty)‎‏, ‏בשנת 1872. המושג "יאפוניזם" מתאר את ‏ההשפעה המעמיקה של אסתטיקה יפנית על אמנות מערבית ‏.‏
‏הקשר האמנותי של סזאן עם אמנות יפנית אינו ברור ויתכן שהמעבר מסגנון הבארוק ועבודותיו ‏האימפרסיוניסטיות המוקדמות למבנה המאוחר יותר בעבודותיו נראה על פני השטח כעבודות ‏שנעשו ללא ידיעת השימוש באלמנט מהאמנות היפנית. מבקר האמנות הצרפתי יואכים גסקואה (Gasquet) ציטט את דבריו של סזאן בנושא האמנות היפנית:
"סיני? יפני? לא מכיר אותם, לעולם לא ראיתי אותם"
"שטוח כפוסטר, כאילו צויר דרך שבלונה וחסר חיים לחלוטין"‏ הוקוסאי, מעבר מישימה, הדפס.(מתוך סדרת 36 מראות הר פוג'י).
‎למרות שסזאן לא היה אספן של הדפסים יפנים ואף אינו עקב בקביעות אחר העלייה של אמנות יפנית לפאריז הוא כן נחשף אליה דרך חבריו שכן התעניינו באמנות זו ואף היו בבעלותם כמה הדפסים וספרים בנושא. למשל, לחברו מונה Monet)), היה ספר ההדפסים של האמן היפני, הוקוסאי, ובו סדרת ההדפסים "שלושים ושש מראות ‏הר פוג'י". ידוע שסזאן ראה את הסדרה הזו במהלך ביקוריו את מונה בביתו בז'יברני, כיוון שהיו תלויים לראווה. גם דורה (‏Duret‏), האמן הצרפתי היה ‏אחד מהתומכים הנלהבים של היאפוניזם ‏. ‏
‏בשנת 1883 ובשנת 1890 נערכה תערוכה ובה הוצגה הסדרה "שלושים ושישה מראות הר פוג'י" של הוקוסאי. התערוכות נחשבו לאירוע ‏החשוב ביותר בהיסטוריה של היאפוניזם בצרפת. כמו כן לאחר התערוכה הראשונה ניתן ‏היה לראות שינויים סגנוניים גדולים בעבודותיו של סזאן.

הכרתו של סזאן באמנות יפנית:‏
אחרי שישנן הוכחות שחבריו של סזאן היו חשופים לאמנות יפן ואף הכירו לו אותה. מניחים ‏שסזאן היה מעורב עמוקות בלימוד אמנות יפנית. הנחה זו התבססה על שיחה עם גסקואה, אשר בה סזאן ציין כי קרא שני ספרים של הסופר הצרפתי גונקור (‏Goncourt‏) שנכתבו על הוקוסאי ועל אוטמארו (‏Utamaro‏) (1806-1753) צייר יוקיו-אה ‏יפני.
‏אחד העקרונות האמנותיים של סזאן, הכחשת ערכו של קו המתאר, הינו הדבר הבולט והמרכזי ‏בציורי היוקיו-אה. כמו כן מכתב שנכתב ב-29 ביולי 1878 מציע, שסזאן ביקר בפאריז ‏בזמן התערוכה הלאומית‏
ולפיכך, ייתכן וסזאן ראה עבודות מלאכה יפניות וציורי סומי-אה, ‏שפירושם ציורי דיו ואף יצירות מסוימות של האמן ווטאנבה סייטיי (‏‎ (Seitei(1852 - ‏‏1918). סייטי היה אחד האמנים היפניים, שלמד טכניקות מערביות והיה צייר מסורתי מאוד ‏ומפורסם ביפן. הוא היה גם הראשון מהאמנים המסורתיים ביפן, שביקר באירופה. מלבד לכך ‏שהוא השתמש בדיו וסזאן בצבעי שמן, סגנונו עם המשטחים החלקים בלי קווי מתאר, לעתים מאוד ‏קרוב לזה של סזאן. מעניין לציין שסגנונו של סזאן עבר שינוי בשנת 1878 לטובת צורות פשוטות הרשומות על ידי מכחול‏. ‏
‏ סזאן, הר סיינט ויקטואר, צבעי מים, אוסף פרטי, שוויץ.

למה הר סיינט ויקטואר? ‏

ילדותו של סזאן כללה את הר סיינט ויקטואר והיה זה אלמנט שתפס את עיניו. ‏עם זאת הטיפול במוטיב ההר הינו מיוחד ובולט לעין. פירוש השם של ההר הוא "ההר של ניצחון קדוש", השם מגיע מאגדה פרובנסיאלית וההר הפך לבעל ‏משמעות של מקום נצחי בגיאוגרפיה האיזורית ולסמל אידיאולוגיה. כמו כן, השם וההר עצמו ‏מציגים אתר היסטורי המתקומם על נצחונו המכריע של השליט הרומאי, קאיוס מאריוס ‏‎(Caius ‎Marius)‎‏, על הקימבריאניס (‏‎(Cimbrians‎‏ והטאוטונס (‏‎(Teutons‎‏ , אשר פלשו בסתיו של שנת 102 ‏לפנה"ס. ההר קרוי על הניצחון של השליט הרומאי. יחד עם זאת המיקום ‏המדויק של אתר המלחמה נותר שנוי במחלוקת. ‏
‏הכנסייה "נוטרה דאם של ויקטואר" ‏‎(Notre Dame de la Victoire)‎‏, היא האנשה נוצרית ‏לניצחון הרומאי הגדול, שהתרחש על אדמה פרובנסיאלית, הוקמה על פיסגת ההר במחצית השנייה ‏של המאה ה-17. כאשר הכמרים הנוצרים הראשונים הגיעו ‏לפרובאנס, הזיכרון של הגאולה של המחוז מהצבאות הברבריים היו עדיין עזים וחשובים בחיים ‏של בני אותו הזמן של האומה. ההר הפך לאתר של עלייה לרגל. בכל יום שנה של הניצחון, עד לשנת ‏‏1793, כאשר המהפכה הצרפתית הרסה את המנהג, הכפריים היו בונים מדורה ענקית על פסגת ההר ‏ורקדו סביבה, כאשר הם צעקו "ניצחון!"‏‏.
‏הר זה היה הנוף המקומי של סזאן מהשטח הפרטי של משפחתו וזה אישר את אמינותו האמנותית ‏ואת גאוותו האזורית יחדיו ‏. ההר בולט במלוא גודלו, כמו הר פוג'י.

הר פוג'י ליפנים:‏
‏המניע של האמן היפני, הוקוסאי, ליצור סדרה שלמה של הדפסים המתארים הר אחד, הר פוג'י, ‏מובנת. כיוון שביפן הר פוג'י הוא קדוש וחשוב ליפנים, הינו מקום בו ערכו פולחנים כבר מהמאה ה-‏‏11 והחל מהמאה ה-15 תמונות של ההר הושמו במקדשי שינטו. במהלך תקופת אדו ביפן, הפולחן ‏של הר פוג'י גדל והתרחב ביפן וההר הפך לסמל היופי של העולם הטבעי.‏

סזאן ואמנות יפנית:‏
‏במהלך שנת 1988 נערכה בגלריה הלאומית בפאריז ובמוזיאון הלאומי לאמנות מערבית בטוקיו ‏התערוכה "היאפוניזם" ‏‎ (Le Japonisme)‎‏, התערוכה הציגה למעשה סינתזה של מחקר עכשווי על ‏ההשפעה שנעשתה במאה ה- 19 המאוחרת ועל המאה ה-20 המוקדמת של הציור המערבי, על ידי ‏האמנות היפנית. החלק המרכזי בתערוכה היה העובדה שבפעם הראשונה ציורו של סזאן בנושא ‏‏"ההר בסיינט ויקטואר" הוראה בקונטקסט של יאפוניזם. ‏
‏למרות שהקשר וההשוואה של אמנות יפנית לאמנות מערבית כבר היה קיים בקטלוג, שנערך על ‏ידי ג'נבייב לה קמברה ‏‎(La Cambre)‎‏, ובו צוינה העובדה, שהיסטוריונים יפנים לאמנות הצביעו כבר ‏על האפשרות להשפעתה של סדרת ההדפסים "שלושים ושישה מראות הר פוג'י" של הוקוסאי על ‏סזאן. ואילו המחבר, טנקה הידמיצ'י ‏‎ (Tanaka)‎, ציין במאמרו "סזאן ויאפוניזם" שאין זה המקור ‏המדויק להבחנה שסזאן אכן הושפע מהוקוסאי ואף ציין כי במהלך שיחתו עם לה ‏קמברה היא ציינה, שהרעיון להבחנה זו הגיע מהספר שלו, הנקרא ‏‎"Ex Oriente Lux"‎‏ , ‏אשר פורסם בשנת 1977.
‎שנת 1955 קאזואו פוקומוטו (‏Fokumoto‏), חוקר אמנות יפני, הצביע על הקשר בין הסדרה של ‏הוקוסאי, "שלושים ושישה מראות הר פוג'י" לבין הסדרה "הר סיינט ויקטואר" של סזאן.